הוא נחשב לאחד המפרצים היפים ביותר לאורך חופי אנטרים ובכל זאת הוא משהו של מידע פנימי. הסיבה ברורה, אפשר להגיע למורלו ביי רק דרך נתיב צדדי צר ופחות תדיר, דרך הנוף של ראש הטור. המפרץ הוא אחד המקומות שבהם נראה שהזמן עומד מלכת.
סימן לא בולט מצביע על הדרך למורלו ביי. אלה שיצאו למסע הרפתקני למפרץ יתוגמלו בשפע. הדרך החד-נתיבית הראשונה עוברת במרעה עם כבשים רועות בחופשיות, ואז היא יורדת בקפדנות לכיוון החוף. ואז זה יורד בשקט לכיוון החוף. מאחורי כל פניה הנוף מעל הים נעשה מרהיב יותר: האי רתלין בהישג יד ואפילו המול הסקוטי מקינטייר נראה בבירור במרחק. משמאל, הראש ההוגן והמכה שולט בנוף.
וכשאתה מגיע לתחתית המפרץ, אין לך את המילים הנכונות לתאר את מחזה הטבע כאן: מוגן מפני העורף על ידי סלעים תלולים, גבעות הברד בעדינות מכוסות חלקית בירוק שופע. מסוקס, עצים ישנים בשורה השביל. באמצע זה טמון היווצרות סלע קטנה שנראה כמו מקום מיסטי של פולחן מתקופה פרהיסטורית. בצפון, אחד מגיע לשרידי התיישבות שפעם הייתה בה כורים שכרו כאן פחם. עדיף להחנות את המכונית באזור החניה הקטן ולחקור את המפרץ ברגל.
