הפורו קרולינו שהזמין ממנו היה אמור להוות אנדרטה חגיגית של הריבון צ'ארלס מבורבון. העבודות נמשכו מ-1757 עד 1765, והתוצאה הייתה חצי מחזור גדול, המשיק לחומות אראגונה, ששילב מצפון את פורט'אלבה מהמאה השבע-עשרה, ואגף את כנסיית סן מישל מדרום. הבניין, על שני כנפיו המעוקלים האופייניים, רואים בראשם את נוכחותם של עשרים ושישה פסלים המייצגים את מעלותיו של צ'ארלס, ובמרכזו גומחה שהייתה אמורה לשכן פסל של הריבון, ומגדל שעון, מתוך תקופה מאוחרת יותר; כעת זו הכניסה לפנימייה הלאומית ויטוריו עמנואלה. במרכז הכיכר, ניצב פסל לבן גדול של דנטה אליגיירי (משנת 1871, מאת טיטו אנג'ליני), המוצב היום בין חלונות היציאות של קו 1 של המחתרת. הכיכר עוצבה מחדש, שוחזרה ורוהטה מחדש לרגל העבודות לרכבת התחתית, שהושלמו ב-2002.
